_edi.png)
מאת: חנן ריינר
לא אחת אנחנו נשאלים "איך תלמידים/ות ילמדו לקרוא ולכתוב אם אין הרבה שיעורי שפה במהלך השבוע"? התשובה שזה קורה באופן טבעי, לא באמת מובנת ונראה לי שבמרבית המקרים השאלה נותרת ללא תשובה שמספקת את השואלים.
הסיפור הקצר שלהלן מאפשר הצצה נוספת על תהליכים שנרקמים להם בבית הספר ולא רק בהקשר לשאלת לימוד קריאה וכתיבה.
הפעם זה התחיל כשאחת התלמידות הצעירות חגגה יום הולדת ורצתה לכתוב הזמנה למסיבה. היא ביקשה את עזרתי ומאחר שבאותו זמן לא הייתי פנוי, ניגשתי איתה למספר תלמידים בוגרים שהיו בסביבה וביקשתי שיעזרו לה. הם נרתמו לכך בשמחה. יחד פתחו קובץ במחשב ועזרו לה במה שביקשה.
המסיבה התקיימה. לאחר מספר ימים היא ניגשה אלי שוב, סיפרה שהיא מארגנת מסיבה נוספת אצלה בבית ושהיא שוב רוצה לכתוב הזמנה.
ישבנו יחד אל מול המחשב. היא מכתיבה את תוכן ההודעה ואני מקליד. לאחר שסיימנו היא ניגשה אל לוח ההודעות ותלתה את ההודעה.
מספר ימים חלפו להם. נכנסתי למשרד כדי לטפל במספר דברים ואני רואה אותה שוב מקלידה את ההודעה על המסיבה תוך כדי העתקת הדברים שכבר נכתבו. שאלתי אותה מה היא עושה. והיא מסבירה שהורידה את ההודעה מהלוח כדי להקליד את ההזמנה למסיבה שהיא מארגנת.
כששאלתי למה היא מדפיסה שוב את ההודעה היא ענתה: "כי הפעם אני רוצה לעשות את זה בעצמי".
וכך היא יושבת במשרד, קוראת לאט את ההודעה המודפסת, מחפשת אותיות במקלדת ומקלידה שוב את ההזמנה.
זה לא היה שיעור שפה במתכונת הרגילה והמוכרת, אבל בהחלט הייתה למידה של קריאה, כתיבה ופיתוח מיומנויות הקלדה.
פרופ' פיטר גריי מונה שישה אינסטינקטים/דחפים הטבועים בכל אחד מאיתנו ואשר מאפשרים למידה בהכוונה עצמית:
● דחף להבין (סקרנות)
● דחף להתנסות וליצור
● דחף ללמוד מאחרים ולחלוק איתם ידע
● דחף לקחת אחריות על חייך
● דחף לתכנן לקראת העתיד
● דחף להתבגר
אם בוחנים את האירוע הקצר שהתרחש לו באופן מעט יותר מעמיק, נגלה שיש בו יותר מאשר הקלדת הזמנה ולימוד קריאה וכתיבה. מרבית האינסטינקטים שפיטר גריי התייחס אליהם במחקרים שונים שערך באים לידי ביטוי בסיפור הקלדת ההזמנה. רצון ללמוד מאחרים, לקחת אחריות, להיערך לקראת העתיד (לעשות דברים כדי להיערך לקראת מסיבה שאמורה להתקיים בעוד זמן מה), רצון להתבגר (להתנהל כמו מי שכבר יודעים לכתוב לבד) ואולי גם דברים נוספים שחלפו בראשה של מי שרק רצתה להתכונן לקראת מסיבה.
מה שחשוב להבין הוא שהיום יום בבית הספר שלנו מזמן שפע מצבים והזדמנויות ללמידה במובן העמוק והרחב של המילה. עבור אדם אחד זה להיערך לקראת מסיבה ועבור אנשים אחרים זה יכול להיות דברים אחרים. כתיבת הזמנה למסיבה (מתוך הנעה פנימית אותנטית שהתממשה בשילוב דיאלוג עם תלמידים בוגרים) היא רק דוגמה שהצלחתי "ללכוד".
מי כאן המורים ומי כאן התלמידים? הבוגרים שעזרו בתחילת התהליך היו מבחינתי מורים למיומנויות מחשב וכתיבה, אבל בו זמנית היו גם תלמידים בשיעורים בנושא - הדרכה והוראה, סבלנות, התנהלות בסביבה רב גילית ועוד. והתלמידה הצעירה שלמדה הקלדה, קריאה, כתיבה, מיומנויות מחשב והתנהלות בסביבה רב גילית, הייתה בו זמנית גם מורה לסבלנות, הקשבה, התנהלות בסביבה רב גילית וסביר שיש דברים נוספים שאני לא ער להם כעת.
אבל אני מקווה שהתיאור הקצר של אירוע "קטן" מחיי בית הספר, עוזר להבין ולו במעט משהו מתהליכים שנרקמים להם בסאדברי ביום יום ואיך למידות לובשות צורה בבית ספר ייחודי כשלנו.
Comments